כאשר אדם נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית, אחת האפשרויות היא שהרשויות יחליטו על סגירת התיק מבלי להגיש כתב אישום. הבנת משמעות הדבר והשלכותיו חשובה לכל מי שנקלע למערכת אכיפת החוק.
מהי סגירת תיק פלילי?
סגירת תיק פלילי היא הליך מנהלי במסגרת חקירה משטרתית, שמשמעותו הפסקת החקירה בחשד פלילי ללא העמדת החשוד לדין. ההליך מוסדר בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
לפי החוק, כאשר תובע מקבל חומר חקירה, עליו להעמיד את החשוד לדין אם הראיות מספיקות, אלא אם הנסיבות אינן מתאימות להעמדה לדין.
הסיבות לסגירת תיק פלילי
- חוסר ראיות
תיק נסגר בעילה זו כאשר אין מספיק ראיות שיובילו להרשעת החשוד אם יועמד לדין. כלומר, יש ראיות מסוימות אך הן אינן מספיקות להוכחת אשמה מעבר לספק סביר.
- נסיבות שאינן מתאימות להעמדה לדין
במקרה זה, למרות שיש ראיות לביצוע העבירה, גורמים כמו חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, או שיקולי כוח-אדם של המדינה מצדיקים את הפסקת ההליך הפלילי. עילה זו נקראה בעבר "היעדר עניין לציבור".
- היעדר אשמה
זוהי עילה שהתפתחה עם השנים, ומשמעותה שאין כל בסיס לחשד שהועלה נגד האדם. במקרה זה, אין אפילו שמץ של ראיות כנגד החשוד, והחקירה מלמדת שאין כל בסיס לחשדות.
ההבדל בין "היעדר אשמה" ל"חוסר ראיות"
ההבדל בין שתי העילות הללו משמעותי ביותר:
כאשר תיק נסגר בשל "היעדר אשמה", החוק קובע כי הרישום יימחק מרישומי המשטרה. משמעות הדבר היא שלא נותר כתם בעברו של החשוד.
לעומת זאת, כאשר תיק נסגר בשל "חוסר ראיות", הרישום נשאר, מה שעלול להשפיע על החשוד בעתיד.
לפי הנחיות פרקליט המדינה, כאשר תובע מגיע למסקנה שאין מספיק ראיות להעמדה לדין, עליו לשאול: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד?
- אם כן, עילת הסגירה תהיה "חוסר בראיות מספיקות"
- אם לא, יש לסגור את התיק בעילה של "היעדר אשמה"
